ברוכים הבאים לאתר הסיפורים שלי.

Lazar-portraitשמי אלעזר אליאש אבל לכם מותר לקרוא לי לזר.

  • יליד רחבות (ואל תתקנו אותי),
  • הגן של אסתר, בי"ס עממי, מכבי צעיר,
  • נלחם בבריטים (גדנ"ע),
  • גמנסיה הרצליה בת"א,
  • נח"ל (נוער חלוצי לוחם),
  • הכשרה בקיבוץ מעוז חיים,
  • קומונר במחנות העולים,
  • קיבוץ רביבים בנגב,
  • נגר בזכות אבות,
  • אדריכל בזכות הטכניון,
  • חי בגלות חיפה עם חנה (ביחד מאז מדינת ישראל היתה בת חמש),
  • תחביב: לתפוס את זמרשת בחסר. תהנו שם משירים בביצועי…

זוגתי חנה, ברצותה מעט שקט, שלחה אותי לפני כעשר שנים לחוג לכתיבת זיכרונות, ומאז איני מצליח לרסן את עצמי.
חבר ילדות שלי, יחזקאל הרמלך, כן, מי שהיה ראש עירית רחבות, קרא את אחד מסיפורי והלשין עלי למערכת "כיוון חדש", עיתון ותיקי רחבות – ומאז אני שולח להם מדי חודש רשימונת המוגבלת לדרישתם ל-300 מלים מקסימום. מיטת סדום זו גרמה לי ללחצים ויוסי אומסי האהוב (ששולח ידו בכתיבה גם הוא), החבר של בני, סבא בעז, סידר לי את האתר הזה לתוכו אני יכול לשפוך כאוות נפשי ללא הגבלה.

הקריאה אינה חובה!

להרשמה לרשימת התפוצה של האתר (או להסרה ממנה…):

 הוראות שימוש באתר:
  • בתפריט השמאלי נמצאת רשימת חמשת הסיפורים האחרונים שעלו לאתר.
  • בהמשך התפריט השמאלי תמצאו גם את התגובות האחרונות ממדור "קוראים כותבים" (אפשרות תגובה בסיום כל סיפור – קרא והגב !)
  • בתפריט העליון ובמורד התפריט השמאלי   – רשימת הנושאים (קטגוריות) שבהם עוסקים הסיפורים.
  • לדקדקנים – תיבת חיפוש סיפור לפי מילה – במעלה התפריט השמאלי (ועוד אפשרות להרשם כמנוי !).
  • וכאן, מתחת להוראות אלו, מופיעה רשימת כל הסיפורים לפי סדר א"ב.

 

  • "רכב ישראל ופרשיו…" - (חיפה, דצמבר 2015) ברחבות אהובתי ידענו חיי תנועה שוקקים. רחוב הרצל הוביל לנס-ציונה ולגדרה, פסי הרכבת לפורט סעיד וללוד ואוטובוסים חומים של "דרום-יהודה", גם "מאסף" וגם "אקספרס", לקחו אותנו לתל-אביב. למה חומים? לבלבל … המשך...
  • אבקה ירוקה - (חיפה, מאי 2016) בכיתות הנמוכות כתבנו בעיפרון ובשולחנות היה חריץ בו שמנו את העיפרון שלא יתגלגל. כשגדלנו והתחלנו לכתוב בעט עברנו לכיתה בה בשולחנות היה חור. בחור ישבה קסת, והשמש (הלא הוא "שרת", … המשך...
  • אבשלום, חבר שלי - (חיפה ינואר 2006) (תרגיל בחוג של גב' נאוה גבורי. הנושא: חבר ילדות  8.01.06) שניים הם שזמן ומרחק אינם יכולים להם: נוף ילדות וחבר ילדות. אבשלום נולד בכ"ה אדר ב' תרצ"ב. איך אני יודע? אמותינו … המשך...
  • אוסף הקולות שלי - (תרגיל בחוג של גב' נאוה גבורי הנושא: צלילים, מנגינות 12.11.06)  מודעה לבקשת הקהל נפתח לציבור אוסף הקולות, הצלילים ושאר רעשים שלי. כל המציג כרטיס כניסה מאוסף הריחות –  יקבל 20% הנחה. מומלץ להצטייד באטמי … המשך...
  • אוסף הריחות שלי - (תרגיל בחוג של גב' נאוה גבורי, הנושא: ריח, 28.11.05) תחביבים שונים ומשונים יש בעולם. יש אנשים שאוספים בולים, יש אנשים שאוספים מטבעות, יש שאוספים גלויות, פרפרים, ואפילו ג'וקים. אני למשל, ההובי שלי זה … המשך...
  • אורח לרגע אדיש לכל פגע - (חיפה, מרס 2007) לעולם ימכור אדם כותנתו לעורו ובלבד שיתגורר בנכר. זאת לי משנותיי בניגריה. שנים מתוקות. "נו, בטח" אומרים אתם, "מה חסר היה לך שם? רכב צמוד ונהג – יש, וילה דו … המשך...
  • אז מה באמת קרה בקיבוצים  - (לבני 18 ומעלה...) אם יש את נפשכם לדעת מדוע הופרטו הקיבוצים – היכבדו נא, גם אתם, החושבים שאתם יודעים, וקראו בעיון את המחקר שלי אשר מנסה (בלשון נקייה ככל האפשר) לחשוף את הגורם האמיתי, ה"טריגר" … המשך...
  • אני? חקלאי? - (חיפה, נובמבר 2006) "ילד, מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?" "נגר, כמו אבא". לא עזר לכל מחנכי שלימדוני שהכי חשוב זה החקלאות. זה התחיל בגן של אסתר אצלה שרנו בט"ו בשבט "כך הולכים … המשך...
  • בואי כלה, בואי כלה - (תרגיל בחוג של גב' נאוה גבורי, הנושא: זכרון של נוף, 7.05.06) האם סידור התפילות עבר אי פעם צנזורה? האם הוא פוליטיקלי קורקט?   האזינו למשל לקטעים מהפיוט "ידיד נפש": "יֶעֱרַב לי ידידותֶיך מנפת … המשך...
  • בית העם שלי - יא-בּא-יי!  איזה גודל!! ילד בגיל הגן הייתי כשהורי לקחו אותי בראשונה לבית העם לצפות בגאווה באחי הגדול זכאי, שהיה כבר בכתה א', מדקלם בנשף חנוכה. לא האמנתי שיכול להיות בית ענקי כזה. כל … המשך...
  • בעלי החיים בביתנו - (תרגיל בחוג של גב' נאוה גבורי, הנושא: בעל חיים, 15.1.06) במשק הבית שהיה לנו ברחוב סמילנסקי 5 היו גם בעלי חיים. היו הלטאות הקטנות, השקופות כמעט, שׂממיות השם שלהן, שהיו מתכנסות בלילות הקיץ … המשך...
  • האימפריה הבריטית ואני – עניינים בילטרליים ואחרים - הצהרת בלפור ניתנה 15 שנה לפני שנולדתי, חמש עשרה פור! וכשפקחתי את עיניי מה ראיתי? כלום, לא בית לאומי ולא בטיח. בהתחלה היה שיתוף פעולה. שיירת מכוניות התנהלה מרחבות לתל אביב, בראשה וסופה … המשך...
  • האם עבר האלוף למדרכה השנייה? - (לעילוי נשמת האלוף, אוקטובר 2014)  (תרגיל  בחוג של גב' נאוה גבורי. הנושא: משחקי ילדים, 4.12.05) האם האלוף עבר למדרכה השניה ? זה היה כשגרנו עוד בבית הישן. בצהריים אמא נשכבה לנוח ובקשה שקט. … המשך...
  • הדרך לאִיפֵה - (נובמבר 2006)-"גוד מורנינג מאסטר". -"גוד מורנינג אג'אי", אני נכנס למכונית. בוקר יום שני. תחילתו של שבוע עבודה חדש. ליד ההגה – אָגָ'אי, נהגי המסור. -"תדלקת כבר?" -"יס מאסטר" עונה אג'אי, מתניע, יוצא מן … המשך...
  • החברה שלי מהיער - (מפי חנה) מסביב סביב היה רק יער. ובאמצע קרחת יער ובה כמה צריפים. בהתחלה, כשהביאו אותנו לשם לא היו צריפים, רק ערימות של גזעי עצים. אבא והאנשים שמו את הגזעים אחד על השני … המשך...
  • המגדל והכובע - כובעים היו לי שניים – בקיץ טמבל ובחורף בארט. מגדל היה רק אחד. מגדל המים הלבן שהתנשא, גבוה ומתגרה, במרומי רחוב טלר. ילדים שטיפסו על סולם הברזל שלו אמרו שרואים מלמעלה את כל … המשך...
  • הפיקוס פחד משלג - (חיפה, ט"ו בשבט 2006) ציירתי בגן בית יפה: רבוע עם דלת באמצע, שני חלונות כמו זוג עיניים ולמעלה גג משולש. לקחו הוריי את הציור, הלכו למהנדס רוז'נסקי והזמינו אצלו: "תעשה לנו תכנית לבית … המשך...
  • הפרדס של אליאש - (חיפה, חורף 2016) היה דבר כזה. באמת. לא מי-יודע-מה גדול, אבל היה. עודני זוכר איך טיילנו בשבתות עם אבא ל"פרדס שלנו", אי שם מעבר לשכונת מילר. ומאין הפרדס? שמעתי מאימא: משה סמילנסקי גמר … המשך...
  • הפרח בגני - (חיפה, מרס 2007) מצאתי פרח בתחת. פרח ממש. לא מי-יודע-מה גדול, אבל בהחלט פרח. עם גבעול קטן, עלי כותרת תכולים-סגולים כאלה והכל. פרח אמיתי. המאורע המסעיר קרה לי בחדרי ההלבשה של בריכת הטכניון. … המשך...
  • יום במיון - (חיפה, ינואר 2014) יומיים כאב לי אז הזמנתי ביקור רופא. טלפנה רופאה ושאלה ברוסית איפה כואב. אמרתי שבסביבת הכליה השמאלית. אז היא אמרה לי שאלך ישר למיון, היא כבר תפקסס להם את ההפניה. … המשך...
  • כגרעין של אבטיח - (חיפה, ינואר 2016) כשהורדתי את המכנסיים, זה קרה לפני כחודש, שמעתי צליל של מטבע נופל על הרצפה. בדקתי ומצאתי שאוזני לא הטעתה אותי. מטבע של שקל קרץ לי ליד רגל המיטה. הוא עוד … המשך...
  • כרביבים עלי עשב - (חיפה, חורף 2016)   ד"ש מרביבים מכל המקומות, דווקא שדה בוקר. הנינה שלנו (הנכדה של בעז) שם. אז על הדרך נכנסנו לרביבים. הדרך ארוכה היא ורבה, רבה, ורבות גם החוויות. ראשית הנהיגה: הלוקח … המשך...
  • לרחבותים בלבד - (חיפה, נובמר 2005) הבקר התחיל לא טוב למושי. רק אחרי שגמר למזוג את התה לכל עשרים ושבע הכוסות של פקידי המועצה המקומית, והוא חזר ומנה פעמיים ושלוש, רק אז נזכר ששכח לשים סוכר. … המשך...
  • מהרפתקאות חנה ביבשת השחורה - (חיפה, אפריל 2016, אחרי 50 שנים) נסענו לניגריה בשביל המשכנתא. כמו כולם, כל ה"אקספטריאט'ס" שבאו מארצות שונות. שהינו שם יותר משלוש שנים. אני עסקתי בהקמת "האוניברסיטה של איפה", ואילו חנה , לראשונה (!) … המשך...
  • מעשה מסדום סיטי  - (תרגיל בחוג של גב' נאוה גבורי; הנושא: התנדבות; 18.06.06) בדרכנו חזרה לניגריה מ-expo 67, התערוכה העולמית שנערכה במונטריאול, עשינו חניית ביניים בניו-יורק. זה נדרש לי כדי להשלים את מחקרי החשוב על רכבות תחתיות. כבר … המשך...
  • על אחיות ואריתמטיקה - (חיפה, דצמבר 2015) חצי סיסי, זה מה שצריך לתת בזריקת החיסון שקראנו לה "נגד טיפוס". חצי סמ"ק, לא פחות ולא יותר, מה פשוט מזה? ובכל זאת. מדי קיץ קבלנו את זה בבית הספר. … המשך...
  • על רופאים וחשבון או טובים השניים - (חיפה, נובמבר 2015) ד"ר מרשוב היה רופא המושבה. ברחבות אהובתי היה דבר כזה – "רופא המושבה". כך היה כתוב בפירוש בשלט שעל גדר ביתו ברחוב הרצל פינת רחוב בית-הפועלים. זה לא שהוא היה … המשך...
  • פּוֹמפֵּק, פּוֹמפֵּק - (חיפה, 2006) ברחבות אהובתי לא חסר לנו דבר. רצינו תרבות? שני בתי קולנוע עמדו לרשותנו במושבה, בית הפועלים ובית העם. ספורט? בשתי קבוצות כדורגל נתברכנו, מכבי רחבות והפועל רחבות, ושתיהן בליגה הכי ראשונה. … המשך...
  • קישטוחֶה מאסטר - בניגריה פעלו מספר חברות ישראליות ובהן "ניג'רסול" (שותפות של "סולל-בונה" וממשלת ניגריה שפעלה בתחום הבניה והסלילה),  ו-"ו.ר.ד.", "Water Resources Development", שלוחה של תה"ל שהייתה אמונה על קידוח בארות ופיתוח משק המים בכלל. בשל … המשך...
  • רק בישראל - (חיפה, מאי 2016) נכד יש לי. דווקא ילד טוב, בריא. על פניו, כלפי חוץ, נראה בסדר גמור, באמת. פעם אפילו היה רשום בהתאחדות לכדורגל כשחקן קבוצת הילדים של "הפועל משגב". אבל, קרה מה … המשך...
  • שמואל לוחם האש וסגנו - כחצי מניין סנדלרים, לבד מרצענים, היו ברחבות אהובתי, אבל רק על שמואל אימא סמכה. כי שמואל היה מהעיירה שלה ו"רק שמואל יודע לעשות נעליים כמו שצריך". הסנדלרייה שלו שכנה בחדרון קטן ברחוב הרצל … המשך...